עיצוב הקפטריה במכללת אורטל סינגלובסקי בתל אביב, היה תהליך של עיצוב ומיתוג עסקי כאחד.
שנים שאני מבלה במוסדות אקדמיים כסטודנטית וכמרצה ויודעת שמה שנדרש הוא לא רק מקום שיהיה בו אוכל טעים אלא גם מקום נוח לשבת בין השיעורים, לנצל זמן לקריאת חומרים או סתם לקשקש עם חברים.

בכל פרויקט שאני מעצבת הכרחי מבחינתי לספר סיפור. סיפור ייחודי שיתאים למרחב, לאוכלוסייה ולצרכים של המקום ולכן מתוך הבנה שקפטריה היא בעצם תחנת מעבר בין חדרי הלמידה, חלל מעבר בין זמנים שונים של היום, בחרתי בקונספט עיצובי של תחנת רכבת תחתית ( metro) שגם היא בסופו של דבר, רק תחנת מעבר.

את הסיפור סיפרתי באמצעות שילוב של אלמנטים חזותיים מגוונים כמו טפט קיר עם תמונת מסילות הרכבת, ספסלי ברזל, לוח זמנים על הרציף, עמודי הכוונה, שעון קיר ישן ועוד.

במרחב היו לכאורה שלושה חלקים מרכזיים אשר בחרתי להדגיש ולהבחין אותם האחד מהשני באמצעות שימוש בחומרים, בצבעים ובריהוט שונה, כך יצרתי חוויה ואווירה ייחודית בכל אחד מהם.

החלל המרכזי הממוקם מול עמדת המכירה מיועד לאכילה מהירה. הישיבה בו סביב שולחנות בר עגולים מסביב לארבעת העמודים שהיו מחופים בפסיפס ישן וקיבלו חיפוי עדכני של טייח בטוני. במרכז החלל מוקמה נדנדה שמהווה אלמנט ייחודי המספק חוויה ילדית ושונה ובמקום להחליף ריצוף (דבר שכרוך בעלויות גבוהות וסגירת המקום) הודבקה ריצפת PVC תעשייתי באיכות גבוהה הדומה להחלקת בטון.

החלל השני נועד לישיבה נוחה וממושכת יותר, שולחנות בגובה רגיל ומאחור מוקמה ספריה.
ואילו למרחב השלישי והאחרון, שהוגדר בתהליך השיפוץ כחדר vip והיה סגור בזכוכית, הוכנסו ספסלי מתכת צבעוניים, נוחים
על מנת לאפשר מרחב שקט יותר
לשהייה ארוכה או קיום אירועים לצוות המכללה.

מצורפות הדמיות של הפרויקט - שלא צולם לאחר הביצוע